פוטנציאל אדיר לחיסכון כלכלי

התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות – פוטנציאל אדיר לחיסכון כלכלי

ב- 18 בספטמבר 2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה (4095) שתכליתה ביצוע צעדים להתייעלות אנרגטית במשק, שתוביל לצמצום הביקושים לחשמל בשנת 2020 בשיעור של 20% . ואולם, החלטה זו מתבססת בעיקר על מימון פרטי ועל פעולת כוחות השוק.

הניסיון לספק את הביקושים הגואים באמצעות הקמת תחנות כוח פחמיות חדשות מעורר כבר כיום התנגדות ציבורית רחבה. הקמתן של יחידות ייצור חדשות יוצרת מפגעים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים. העלות הכלכלית של הקמת תחנת כוח גם היא לא מבוטלת ועומדת על כמיליארד וחצי שקלים לתחנה פחמית ופחות ממיליארד לתחנה המופעלת בגז טבעי.

פרויקטים של התייעלות אנרגטית בעיריות בישראל

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות הוחלפו נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

באשקלון – הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד.

פתח תקוה – יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% .

בחיפה– בוצע פרויקט של משנק אלקטרוני לנורות פריקה. שהוביל לחסכון של 30% בצריכת החשמל והארכת חיי הנורות ב 5-3 שנים. כמו כן בוצע פרויקט התקנת בקרת תאורה לחסכון, וכן פרויקט כיוון של תאורה בהשקעה של 60 אלף ש"ח, אשר חסך 300 אלף ש"ח תוך שנה.

פתרונות של חברת מטרולייט: בחולון – 4000 נקודות תאורה, חיסכון של 4,550,000 ₪ בארבע שנים. באשדוד – 4000 נקודות תאורה, חיסכון של 4,175,000 ₪ בארבע שנים. בשֹהם – 800- נקודות תאורה, חיסכון של 417,500 ₪ במשך שנתיים. החיסכון בפועל של העיריות היה גבוה יותר מכיוון שהפתרון של מטרולייט הותקן רק ב-60% מנקודות התאורה, ופתרונות של חברות אחרות הותקנו בנקודות נוספות.

בניסוי עצמאי שנערך בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון במהלך 2007 , הושקעו 45,000 ש"ח באמצעים טכניים ובהסברה לעובדים. ההשקעה החזירה עצמה תוך פחות מחודשיים. החסכון הכספי כתוצאה מצמצום צריכת החשמל הגיע לכדי 230,000 ש"ח בתוך 8 חודשים. מבידוד בנין הפקולטה להנדסת חשמל הושגו 16% חסכון בשנה ראשונה. בבנין הפקולטה לפיזיקה הושגו 20% חסכון. בבנין מדעי המחשב הייתה תשתית קיימת של גלאים, שפשוט לא הופעלה קודם, בהשקעה אפסית הושג חסכון של כ- 30%. צריכת האנרגיה בטכניון מסתכמת ב-4 מיליון ש"ח בשנה, כולל גז וסולר. החשמל הנצרך הוא כ-70 מיליון קוט"ש, שעלותו כ-34 מיליון ש"ח בשנה.